דנדרובטיס כחול
דנדרובטיס כחול | |
---|---|
דנדרובטיס כחול | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | דו-חיים |
סדרה: | חסרי זנב |
תת־סדרה: | ניאובטרכיה |
משפחה: | דנדרובטיים |
סוג: | דנדרובטס |
מין: | דנדרובטיס כחול |
שם מדעי | |
Dendrobates tinctorius קיוויה, 1797 | |
דנדרובטיס כחול (שם מדעי: Dendrobates tinctorius) הוא מין של צפרדע ממשפחת הדנדרובטיים החיה ביערות האמזונאס שבברזיל, ונצואלה ובשילד גויאנה בגיאנה, סורינאם וגינאה הצרפתית והיא אחת הצפרדעים הגדולות במשפחתה.
הדנדרובטיס יכול להגיע לאורך 7 סנטימטרים, אך נפוץ יותר באורך 5.5 סנטימטרים כאשר הנקבות יותר גדולות מהזכרים, אף שיש לזכרים כפות רחבות יותר. צפרדעים אלה הם שוכני עצים החיים בין הענפים והצמחייה הלחה והם מטילים ביצים בתוך ברומליים שהם מוצאים. צבעם מגוון בין כחול, כחול בהיר וסגול עד שחור-צהבהב והגוף מנומר בכתמים כהים המשמשים צבעי אזהרה לטורפים מאחר שהם רעילים מאוד. בשבי ישנם מוטציות בגוונים נוספים.
רעל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרעל של צפרדע זו חזק מאוד ומורכב מאלופומיליוטוקסין (Allopumiliotoxin) מסוג Pumiliotoxin ומבאטריקוטוקסין (Batrachotoxin), אשר פוגעים בתאי העצבים וגורמים לשיתוקים חזקים ולעיתים גם למוות. עם זאת הרעל לא חזק כמו של צפרדע חץ זהובה ולעיתים הטורפים המורעלים לומדים להיזהר מהצפרדע לאחר היתקלות בודדת.
שבטי אינדיאנים החיים באמזונאס הורגים את הצפרדע ומושחים את הרעל מעורה על חיצים. כאשר הם יוצאים לצוד ביער הם מצוידים בנשק קטלני היכול לשתק יצורים קטנים עד בינוניים תוך שניות ספורות.
מראה הצפרדע
[עריכת קוד מקור | עריכה]גודל הצפרדע הוא בינוני ומשקלו שמונה גרם. אורך הזכרים הוא 3 עד 4.5 ס"מ והנקבות גדולות בחצי סנטימטר, אולם אצבעות הזכר גדולות יותר. הצפרדע רעילה ביותר וצבעי הכחול והנקודות השחורות נועדו להזהיר את הטורפים מהסכנה שבטריפתו. לכל צפרדע סדר נקודות שונה. לראשנים זנב ארוך וזימים במקום ריאות וכמו כל הצפרדעים, הם חיים במים עד לבגרותם.
מחייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדנדרובטיס הכחול חי ביבשה אבל נשאר קרוב למים. הם טריטוריאליים ביותר ויתקפו כל מי שיכנס לטריטוריה שלהם. בשבי, תאי הרעל של הצפרדעים מפסיקים לתפקד בגלל תזונה שונה. תוחלת החיים בטבע נעה בין ארבע לשש שנים, אולם בשבי הוא יכול להגיע לעשר שנים. אחד ממקומות המחיה של צפרדעי הדנדרובטיס הכחולים הוא יער האמזונאס.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא מתרבה בדרך כלל בימים גשומים. הזכרים משמעים קירקורים חזקים ומנתרים. הנקבות שומעות ומגיעות לזכרים. אצל רוב החיות בטבע הזכרים נלחמים על הנקבות אבל אצל הדנדרובטיס הכחול הנקבות נלחמות על הזכרים. הביצים שלהם בוקעות תוך 15 עד 18 ימים ולפעמים אפילו 14 ימים. הביצים בצבע שחור, מעט שקוף, דביקים ומהם בוקעים בדרך כלל בין חמישה לעשרה צאצאים.
מזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדנדרובטיס הכחול ניזון מנמלים, חיפושיות, זבובים, קרדיות, עכבישים, טרמיטים וזחלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דנדרובטיס כחול, באתר ITIS (באנגלית)
- דנדרובטיס כחול, באתר NCBI (באנגלית)
- דנדרובטיס כחול, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- דנדרובטיס כחול, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- דנדרובטיס כחול, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דנדרובטיס כחול, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דנדרובטיס כחול באתר הרשימה האדומה של IUCN